"אדם יוצא מבית"
ציורים \ משה רביד
אוצרת מלווה \ גלית צימבליסט
גלריה בית מלינוב
נובמבר דצמבר - 2021

את מרבית העבודות המוצגות בתערוכה יצר הצייר משה רביד במהלך השנה וחצי האחרונות, בתקופה בה התכנסנו בתוכנו מפאת מגפת הקורונה אשר עצרה מלכת גם את עולם האומנות, חווה משה פרץ של יצירה. בין הציורים המוצגים לראשונה אנו נחשפים לגוף עבודות מרתק ומטלטל, העוסק באופן אקספרסיבי ריאלי בזיכרונותיו של משה מימי ילדותו. הסדרה נקראת "זיכרון ילדות". בסדרה נוספת שוזר משה את העבר והדרך בה צעד עד היום, הוא לוקח ציורים מוקדמים שלו ועליהם הוא מצייר אובייקט חדש המוטמע פנימה, בכך יצר משה שפה אישית קוהרנטית. שני גופי העבודה הללו מנכיחים את שם התערוכה. בכל עת אנו נושאים עמנו את זיכרונות העבר והבית ממנו באנו.

"אדם יוצא מבית\יהודה עמיחי
אדם יוצא מבית
והבית אינו יוצא מן האדם.
הוא נשאר
על קירותיו ועל
התלוי בהם
ועל חדריו ודלתותיו
הנסגרות בזהירות.
או כי הבית
מתרחב והולך
ונעשה לדרכים
בהן ילך זה
שיצא מן הבית."

לדבריו של הצייר משה רביד "בציורי אני מספר סיפורים, מתאר חוויות ומצבים אנושיים, יש גם מקרים בהם אני מצייר תחילה את הנושא ואח"כ או במקביל את הרקע. כך עשיתי בסדרה "זיכרון ילדות" וזה מפני שהסיפור שאני מצייר בסדרה זאת ידוע לי מראש". משה בוגר הטכניון במגמת האדריכלות. במסגרת עיסוקו המקצועי עיצב תערוכות, ריהוט ותכנון בניינים פרטיים, כמו כן השתתף בחוגי ציור שונים, לדבריו" בעיקר כדי לשמור על יכולת הציור", בשנים האחרונות משתתף משה בשעורי הרישום בהדרכתה של סמדר קיבקוביץ בבית מלינוב. משה אף נמנה על חברי איגוד האמנים והיוצרים והציג תערוכות רבות הן קבוצתיות והן תערוכות יחיד.

משה רביד – למי ברכה למי תודה?

​

1. לבית מלינוב ולכרמלה מנהלה (שעושה מלאכתה בהתנדבות כבר שנים רבות) על

    קיומה של תערוכת היחיד וקיום יום סיור מודרך.

     החללים כאן לא בדיוק גלריה, אבל זה היחוד שלהם – אינטימיות.

2. גלית צימבליסט האוצרת, שהקימה כאן בשני חללים נפרדים, ב 2 קומות, תערוכה

    נהדרת. תצוגה, לדעתי, לא שגרתית. מתוך מחשבה רבה פיצלה סדרות של ציורים

    וקיבלה פרשנות ויזואלית שונה ומעניינת.

3. רותי ברברמן –שהשקיעה מאמצים רבים בהתנדבות  ושבלעדיה דבר לא היה מתבצע. אני חייב לה תודה גדולה, היא הייתה הראשונה שנרתמה להפיץ ציורי מחאה שלי ברשת, לפני כשנה וחצי. רותי צלצלה ביום תליית התמונות והודעה לי שציור אחד חסר. עוד לפני שהספקתי להתענג על שאני נמנה על הציירים שיצירותיהם נגנבות – קיבלתי צלצול מגלית, האוצרת, שהציור נמצא. זה לא מאכזב?

4. שאול שפי ודובי ניב  - תליינים בהתנדבות (אולי אפשר למצוא שם פחות אכזרי לתליית תמונות) שעבדו קשה מפני שחלק מהתמונות ממש כבדות.

5. לניצה מאור - שלדברי רותי הייתה סטנד ביי לכל מקרה שיצטרכו מישהו נוסף לעזרת ההקמה, כמובן בהתנדבות.

6. משה בצלאלי – אב הבית, שנענה בחיוך לכל בקשה.

7. סמדר  קיבקוביץ -  שההשתתפות בחוג הרישום בהנחייתה מאפשר לי לשמר את כושר הציור. לעתים קרובות אני מעלה על קנווס בצבעי שמן מה שרשמתי במפגשים אצלה.

8. ברכה תל אור שנגנה עם רנה, רעייתי, ודפנה, ביתי.

9. תודה לכל האורחים שבאו לתערוכה שלי. אני יודע שיכולתם לבקר היום בעשרות

    תערוכות אחרות, במרחב ת"א,  למרות זאת באתם אלי. אני מקווה שתצאו מכאן עם הרגשה שהביקור היה כדאי.

10. ולבסוף תודה לשותפתי ליצירה הלא היא המשפחתי הנהדרת, רעייתי רנה, ילדי

    ונכדי. הם שותפים של ממש, רוב הציורים בתהליך העבודה אני מעביר לעיונם. לרוב אני מקבל תשובות: וואו, וואו, איזה יופי, אבל לעתים אני גם מקבל ביקורת של ממש. כך לדוגמה היה באחד הציורים האחרונים, "ליל הבדולח" – הילד עמד על הרצפה ונראה כילד בן 12 ואני התכוונתי לילד בן 5 ואז העצה שקיבלתי היא להעמידו על שרפרף. תודה רבה לכולכם!!!

​

דבר נוסף: כהבעת תודה לכל מי שהיה מעורב בהתנדבות בהקמת התערוכה, אני מוכן, במהלך ששת  השבועות שהתערוכה תוצג, לצייר דיוקן שלו במתנה - כמובן מי שרוצה בכך.